מימוש זכויות רפואיות בעקבות צפצוף באוזן

אבל למה בעצם אנחנו שומעים לעתים קרובות צפצוף באוזן וממה זה נגרם? בכדי להבין זאת, ניכנס לתוך האוזן הפנימית. בתוך האוזן הפנימית יש כמה חלקים שונים. כאשר עוברים את תעלת השמע, מגיעים לחלק אשר נקרע שבלול. בתוך השבלול יש נוזלים מיוחדים, ובתוכו יש גם את איבר הקלט המרכזי של האוזן.

אנשים שחווים תופעה של צפצוף באוזן, הם ככל הנראה אנשים אשר התאים בתוך איבר הקלט אינם עוברים תהליך של התחדשות – בין השאר בשל אותה חשיפה מוגברת לרעש, וכן תופעות הורמונליות שונות, תופעות של דיכאון וחרדה, נטילת תרופות במינון מסוים , ומחסור בוויטמינים. במקרים הללו, התאים לא מתחדשים, והתאים הישנים שולחים בעצם מסר שווא של קלט למוח – מה שמפוענח כמעין צלצולים.

השפעת הטינטון על איכות החיים

מעבר לאי הנוחות, טינטון עלול לגרום להפרעות שינה, ירידה בריכוז, מתח נפשי, ואף דיכאון במקרים חמורים. אצל חלק מהאנשים מדובר ברעש מתמשך שאינו מרפה, מה שמקשה על חיי היום-יום ואף פוגע בכושר העבודה.

הכרה בזכויות רפואיות

המוסד לביטוח לאומי מכיר במקרים של ליקוי שמיעה וטינטון שנגרמו כתוצאה מחשיפה לרעש מתמשך כמחלת מקצוע. כדי לממש זכויות, נדרש להוכיח קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי. בין הזכויות שניתן לקבל:

• דמי פגיעה עבור ימי עבודה שאבדו.

• מענק חד-פעמי לנפגעים בדרגת נכות בין 9% ל-19%.

• קצבה חודשית למי שנקבעו לו 20% נכות ומעלה.

• מימון טיפולים רפואיים ושיקומיים, כולל התאמת מכשירי שמיעה במקרים מסוימים.

איך מגישים תביעה?

כדי להגיש תביעה לביטוח לאומי, יש להצטייד בבדיקות שמיעה עדכניות, תיעוד רפואי המעיד על הופעת הטינטון והקשר לתנאי העבודה, וחוות דעת רפואיות תומכות. במקרים מסוימים, תידרשו להופיע בפני ועדה רפואית שתכריע באשר לאחוזי הנכות ולגובה ההטבות המגיעות לכם.